שימוש בידע מעשי ומחקרים יישומיים:
ניתוח של תהליכים והזיהוי של מגמות חבויות מצריך שימוש נרחב במאגרי הידע הבלתי נדלים של האוניברסיטאות ומכוני המחקר, שבלעדיהם הבנת המציאות תהיה חלקית בלבד.
- ארגונים המנתחים ומפיצים ידע יישומי:
- לדוגמא:OECD, World Bank, ILO, UN, .IOM, MDRC
- מאגרי מידע וידע: רשת האינטרנט (מבוסס על הניסיון בהוראה בתחום אסטרטגיות וכלי חיפוש ברשת האינטרנט), מאגרי מידע אקדמאיים (כולל מחקרי הערכה), ספריות מקצועיות מקוונות ועוד.
- מידע המופץ על ידי ארגונים וחברות: איתור של דוחות, ספרי תקציב, מחקרי הערכה וכל מידע יישומי שיאפשר הצגה של הידע החשוב והמתאים ביותר לצרכיו של הלקוח.
|
בסיס מחקרי תיאורטי נרחב:
אי אפשר להבין את השטח באופן מעמיק ללא הבנה תיאורטית מעמיקה, שמאפשרת לזהות תהליכים ארוכי טווח שלא תמיד נראים בעין בלתי מזוינת.
- חשיבה סוציולוגית: וובר, דירקהיים, בורדייה, פוקו, אסכולת פרנקפורט, תומאס קון, אנתוני גידנס ואחרים.
- מדינת הרווחה: גוסטה אספינג אנדרסון.
- חשיבה כלכלית: דאגלס נורת', כהנמן ואחרים.
- מדיניות ציבורית: פירסון, בכרך וברץ, סטיבן לוקס
- רשתות חברתיות: הספרות סביב הון חברתי והיישומים שנובעים ממנו, כגון פיתוח רשתות חברתיות (לדוגמא, כתיבתם של רונאלד ברט, פוטנאם ובורדייה).
- זיהוי מגמות גלובליות ומקומיות: הבנת התהליכים המתרחשים בישראל מחייב הצבת נקודת ייחוס גלובלית כפי שפנו לכך חוקרים ואנשי שטח רבים בישראל.
|
|
Gal Zohar - Project Oriented Counselling, Research and Development